פיסורה

הפיסורה היא מחלה שונה לגמרי מהטחורים , למרות שקורה ורופאים אפילו טועים באבחנה בין פיסורה לטחורים מאחר ושניהם נוטים לדמם.

הטחורים נגרמים עקב התרחבות של כלי הדם והם נחלקים לרוב לשני סוגים: טחורים חיצוניים וטחורים פנימים , אך לרוב הכאב בפי הטבעת דווקא נגרם בשל סדק בפי הטבעת הנגרם כתוצאה מהטחורים  אותו סדק נקרא – פיסורה.

הפיסורה האנאלית הינה קרע או סדק ברירית המצפה את פי הטבעת אשר נמשך פנימה מהשוליים החיצוניים  של פי הטבעת .

פיסורה גורמת לכאב חזק המלווה בנפיחות מסביב לפי הטבעת.

הכאב מתחזק בעיקר בעת מתן צואה והפעלת לחץ וכן בעת ישיבה ממושכת.

הכאב בדר"כ נמשך שעות ספורות לאחר מתן צואה ומתחדש בפעילות המעיים הבאה , אם הכאב חזק ובלתי נסבל הוא אף יכול לדכא את היציאות הבאות ואף עלול לגרום לעצירות כרונית ולדימום באזור האנאלי.

הפיסורה בדר"כ נגרמת בעקבות יציאות לא סדירות, עצירות ומתיחה של השריר ע"י הצואה .

כתוצאה מעצירות ומתן צואה קשה נוצר הסדק בפי הטבעת, הצואה גורמת לשריטת הרירית ולפציעה ולהתכווצות השריר הסובב את פי הטבעת ומאחר והרירית נפתחת מחדש בכל פעם של מתן צואה קשה הסדק יותר ויותר מעמיק וכואב  .

הסדק נראה כחתך מנייר ולרוב הוא מחלים מעצמו  תוך מספר ימים.

יש לדאוג לכך שהפצע לא יזדהם מאחר ואזור פי הטבעת מזוהם על ידי חיידקים מהמעי הגס ואלו עלולים להזדהם ולהביא לדלקת  ולמנוע ריפוי של הסדק.

הפיסורה נגרמת גם אצל נשים לאחר הריון ואפילו ישנם תינוקות הנולדים עם הפיסורה לכן לא ניתן לקבוע בוודאות שהסיבה העיקרית הגורמת לפיסורה היא עצירות.

אבחון הפיסורה מתבצע אצל רופא ע"י בדיקה רקטאלית לא מסובכת, הבעיה היא כאשר עקב התכווצות של השריר פי הטבעת נסגר ואז זה עלול להפריע לרופא בעת הבדיקה.

פיסורה אנאלית :

פיסורה אנאלית בפי הטבעת חולפת ברוב המקרים ללא טיפול מיוחד תוך כמה ימים  אך לשם כך  יש להתאים תזונה נכונה לגופנו  המאפשרת יציאות רכות ולאכול מזון מרובה בסיבים תזונתיים ותוספי סיבים תזונתיים טבעים, פירות וירקות , להרבות בשתיים נוזלים, יש להשתמש במרכי צואה ובחומרים משלשלים .

עם זאת יש להיזהר משלשולים מאחר והפיסורה מתרפאת בעת שהמעיים נמצאים במנוחה.

רצוי גם להרבות בישיבה באמבטית מים פושרים מספר פעמים ביום ולא רק לאחר מתן צואה, ניתן גם למרוח משחות להרגעת המקום ומשחות המונעות חיכוך .

פיסורה עיקשת :

במידה והפיסורה מחמירה ולא עובר תוך שבוע מעצמה או במידה של דמם רב ניתן להבין שמדובר בפיסורה עיקשת.

מאחר והפצע עמוק נוצרת התכווצות יתר שמגבירה את הכאב ובכך גם מונעת זרימה של הדם וחמצן אל הפצע ולכן הפצע לא מחלים בהעדר אספקה של החמצן ולכן יש צורך בהתערבות אגרסיבית יותר על מנת לשבור את ההתכווצות ולהרפות את השריר.

קיימות שני שיטות להרפיית השריר:

שיטה כירוגית – ע"י ניתוח עורכים חתך בסוגר הפנימי וחותכים את השריר המכווץ .

אצל אנשים מבוגרים הטיפול יהיה שונה יבצעו כריתה של הפיסורה מבלי לפגוע בסוגר הפנימי ולאחר מכן יתפרו את הרקמות .

שיטה נוספת לטיפול בפיסורה עיקשת היא הזרקת חומר הגורם להרפיית השריר.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

עדיין אין תגובות.

לא ניתן להגיב לפוסט כעת.